#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר כשיכנס לביה&quot;כ?	"התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון וכו&#x27;, אכן כתב הב&quot;י בשם האבודרהם דרק ירא שמים וחסיד יאמרה, ומפני זה נתבטלה המנהג. אמנם, השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מהאריז&quot;ל דיאמרה דהוא סגולה שלא להרהר בדברי תורה בביה&quot;כ, אבל כתב דאולי זהו דוקא ליחידים שתורתם אומנתם, והפתח&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; רמ&quot;ו ס&quot;ק י&#x27;) כתב בענין זה דלא שייך מיחזי כיוהרא אלא בדבר שעושה בפני רבים משא&quot;כ בזה. [וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27; - ב&#x27;) דאע&quot;פ שבודאי יש לנו המלאכים וכמ&quot;ש בליל שבת, מ&quot;מ אין אנו מרגישים כלל והאמירה הוי כגאוה, אבל האיש הקדוש היושב על התורה בקדושה וטהרה צריך לאומרה]"	סימן ג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יגלה עצמו בביה&quot;כ?	"בדרך צניעות [והוא מצוה דאורייתא (סמ&quot;ק, ביה&quot;ל ד&quot;ה יהא)], ורק אחר שישב {ויש להדגיש דלפי האג&quot;מ אם נמצא מקום רחיצה בביה&quot;כ א&quot;צ להקפיד כ&#x27;&#x27;כ הלכות צניעות}"	סימן ג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע צריך ליזהר שיהיה בתי כסאות סמוך לבית הכנסת?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה יהא) מאריך לבאר החשיבות שיהיה בתי כסאות מצויין שם שאם הם רחוקים ההמון עם יתעצלו מלילך שם ויעצרו עצמם עד אחר התפילה ויעבור על ברכות לבטלות ושמות לבטלות, ואפי&#x27; הבני תורה שלא יתעצלו מ&quot;מ יגרום להם ביטול תפילה בציבור וביטול תורה, ועל כן מצוה רבה לסייע בזה כדי להסיר המכשולות"	סימן ג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שנים מותרים בבית הכסא?	"לא משום צניעות [ואפי&#x27; עם אשתו אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], ותקנו שנשים תכנסו יחדו ותספרו משום חשש יחוד (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וזה היה דוקא בביה&quot;כ שבשדה."	סימן ג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליכנס עם תינוק?	"מותר אם אינו יודע לדבר וכמ&quot;ש בסי&#x27; ש&quot;מ (ארצות החיים, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן ג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדבר בביה&quot;כ 1) כשנכנס לעשות לצרכיו 2) כשנכנס שלא לעשות צרכיו?	"1) בשעה שהוא נפנה ממש אסור אפי&#x27; לצורך גדול, ובשעה שאינו נפנה מותר לצורך גדול (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [והמקור לאיסור דיבור הוי מפי&#x27; רש&quot;י בברכות (ס&quot;ב ע&quot;ב) דפי&#x27; דהוכיחו על הא דאמר ליעול מר, ונראה לר&quot;י באק דאפי&#x27; להמפרש בתמיד דפי&#x27; דהוכיחו על הא דהזמינו ליכנס אע&quot;פ שאסור לשנים לעלות לביה&quot;כ, אפ&quot;ה איכא לדייק דאסור לדבר מדנחר לו, דרצה שהוא יחזור לו נחירה נמי, וכמנהג העולם שמשיבים כדרך ששואלים] 2) ע&quot;פ דין ליכא איסור כלל לדבר, אכן הכה&quot;ח (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא בשם האריז&quot;ל שיש מין שד המחטיא את האדם אם ידבר שם, ועוד הביא שלא ידבר בביה&quot;כ כדי שלא לתת לחיצונים מקום להאחז בענין הקול והדבור של אדם כי קדוש הוא {אמנם זהו דוקא בביה&quot;כ ממש, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; פ&quot;ג) דבזמנינו ליכא דין ביה&quot;כ באמת}"	סימן ג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באכילה בביה&quot;כ?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) דאסור כ&quot;ש מדיבור {ולפי הנ&quot;ל יהיה דוקא אם נכנס על דעת לעשות צרכיו אבל אם נכנס לצורך אחר מותר לאכול} {ונראה דמכאן משמע דאסור לדבר בטלפון בביה&quot;כ דאין לומר דטעמא דאסור לדבר הוא משום גנאי שחבירו יודע שהוא יושב בביה&quot;כ דא&quot;כ מהו הכ&quot;ש דאסור לאכול בביה&quot;כ, אלא ש&quot;מ דבעצם יש גנאי לדבר בביה&quot;כ אפי&#x27; אם חבירו אינו מכירו}, ומכאן משמע דליכא איסור להביא מאכלים לביה&quot;כ, וע&quot;ע בשמירת הגוף והנפש (פנ&quot;ד הע&#x27; כ&quot;ט) דהביא מראי מקומות בענין זה."	סימן ג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לסגור הדלת?	כן משום צניעות (רמ&quot;א) {ונראה דזהו דוקא אם יש אחרים שם}	סימן ג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ימשמש בצרור?	קודם שישב משום כישוף [ויגלה עצמו אחר שישב]	סימן ג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך למשמש?	הטור משמע דנכון, אמנם השו&quot;ע כתב &quot;אם רוצה למשמש&quot;	סימן ג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם לא מהני המשמוש?	"ילך ד&#x27; אמות וישב ויעמוד וישב [דשמא מקום זה אינו מסוגל לו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)] או יסיח דעתו מדברים אחרים (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן ג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפנות בעמידה?	"לא (ספרי, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), שלא יחלוש גופו ולא יגלה עצמו הרבה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;) {ויש להקל ביולדת שרוצה להוליד בעמידה שמותרת אפי&#x27; אם ממילא נתפנה נמי}"	סימן ג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה טפחים מותר לגלות 1) באיש 2) באשה?	"1) לקטנים רק טפחים לפניו, לגדולים טפח לאחוריו וטפחיים לפניו [ולאפוקי מדעת הב&quot;ח דס&quot;ל דרק טפח מותר לפניו] 2) לקטנים לא כלום [דקילוחה יורד רק למטה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)], לגדולים רק טפח לאחריה"	סימן ג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הולך במכנסים?	"לא יגלה אלא טפח לפניו, והעיקר הוא שלא ילכלך בגדיו, גופו, ומנעליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן ג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כוון בית הכסא תלוי בכוון לירושלים?	"לפי רש&quot;י כן, לפי הרמב&quot;ם לא דס&quot;ל דתלוי בכוון לשכינה (מסקנת הב&quot;י) [ובדעת הטור, הב&quot;י פירש דס&quot;ל כהרמב&quot;ם דתלוי בשכינה, והדרכ&quot;מ פי&#x27; דס&quot;ל כרש&quot;י ומן הסתם הוא במזרח ומערב]"	סימן ג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הגנאי הפירוע (הגילוי) או ההפנאה?	"רש&quot;י סבר שהוא הפירוע [וזהו בין לפניו בין לאחריו], והרמב&quot;ם סבר דהוא ההפנאה [אלא דס&quot;ל דאסור אפי&#x27; כלפי מזרח דזהו המקום כנגד השכינה]"	סימן ג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהטלת מי רגלים?	"לפי הרמב&quot;ם יהא מותר לגמרי דליכא הפנאה כלל (וכן פסק הרמ&quot;א), ולפי רש&quot;י יהא אסור משום הפירוע דלפניו ואם מטיל שלא כנגד ירושלים יהא מותר, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ולהטיל) כתב דלפי הגר&quot;א אסור להטיל כנגד מערב משום השכינה, אולם הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) מיישב הרמ&quot;א דהא דאסרינן לפרוע עצמו לצד מערב היינו בשעה שהוא מפנה אבל בהטלת מי רגלים אינו גנאי כ&quot;כ ומותר להטיל לצד מערב."	סימן ג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסמוך לכותל?	לפי רש&quot;י הכל תלוי אם הוא מפסיק בינו לירושלים, לפי הרמב&quot;ם מהני כל זמן שהכותל לאחוריו, והגר&quot;א ס&quot;ל דצריך להקפיד רק במערב אבל גם לפירוע דלפניו.	סימן ג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קיי&quot;ל?	"קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם דתלוי בשכינה ולא בירושלים. ועוד קיי&quot;ל מדינא כהרמב&quot;ם דהכל תלוי באחוריו, אולם המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מקום להחמיר כהגר&quot;א לחוש לצד המערב בפירוע דלפניו {ונראה דהיה מקום להחמיר אפי&#x27; לצד מזרח משום שכינה ופירוע, ודחה ר&quot;י באק דליכא הכרח דרק להרמב&quot;ם דס&quot;ל דהגנאי הוא ההפנאה מוכרח לומר דיש שכינה גם במזרח, ועי&#x27; בהגהות ר&quot;ב פרענקיל דהזכיר סברא זו}. אכן, כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולהטיל) דבמדינתינו נוהגין להקל כיון שהולכין במכנסים ואין דרך לפרוע עצמו גם להגר&quot;א יש להקל {ומבואר מהביה&quot;ל דהגר&quot;א ס&quot;ל להחמיר אפי&#x27; בהטלת מים, ודלא כהפמ&quot;ג הנ&quot;ל דרצה להקל בהטלת מי רגלים דאינו גנאי כ&quot;כ, דכתב הכי ליישב הרמ&quot;א, אבל מביה&quot;ל מבואר דס&quot;ל דהגר&quot;א חולק על הרמ&quot;א}"	סימן ג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקפיד בצפון דרום, לאיזה רוח פונה פניו?	"המחבר כתב דאין קפידא, אולם המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מהיכל הקודש [ע&quot;פ הפסוק מצפון תפתח הרעה (ירמיה א,יד)] דיקפיד שפניו יהיה לדרום {ונראה לר&quot;י באק דזה נוגע אפי&#x27; בזמן הזה דאיכא מחיצות}"	סימן ג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בחדר 2) בחצר 3) בעיר, שמוקפין חומה?	"1) לא מקפידין (תוס&#x27; והרא&quot;ש, ולאפוקי מסתימת לשון הרמב&quot;ם) 2) מהר&quot;י אבוהב (וכן נקט הט&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דלא מהני המחיצות, אכן הב&quot;י הביא הרבה שחולקים עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 3) לא מהני (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן ג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור גובה המחיצה?	"כל שאין פירועו מגולה (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {ולכאורה לפי&quot;ז זכוכית או לבוד לא מהני, וע&quot;ע בטהרת השלחן}"	סימן ג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה רוח יישן?	"ראשו לצפון (דברי חמודות ס&quot;ק י&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [וי&quot;א ה&quot;ה ראשו לדרום (עטרת זקנים)], והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מרמ&quot;ע מפאנו ע&quot;פ הזוהר דראשו למערב [והט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מהזוהר ראשו למזרח, עי&#x27; ביד אפרים], אכן הגר&quot;א כתב דהזוהר מודה דראשו לצפון, וכן ראוי לעשות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן ג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יישן יחידי?	"תוס&#x27; כתבו דדין זה דוקא אם אשתו עמו {וכפשוטו קאי בשעת תשמיש, וכ&quot;כ הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) בהדיא, אמנם, בהגהות שם כתוב דהב&quot;י סבר דאפי&#x27; שלא בשעת תשמיש שמא יבא לידי תשמיש, ואין זה מוכרח, ונראה דהעיקר כהט&quot;ז}, אכן הרמב&quot;ם סבר דאפי&#x27; אם יישן יחידי, ודוקא אם שוכב ערום ובלא קלעים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב בשם הארה&quot;ח) [אבל מערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) מבואר דהוא למד הרמב&quot;ם כפשוטו אפי&#x27; כשאינו ערום מדכתב דאנחנו לא נוהגין כהרמב&quot;ם]"	סימן ג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מהני מחיצות לגבי שינה לצפון?	"1) לבוש תי&#x27; דגנאי גדול הוא [והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) עליו דבית הכסא הוי גנאי טפי]&lt;br&gt; 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) תי&#x27; דבשינה ליכא היכרא במחיצות דדרכו בכך משא&quot;כ בביה&quot;כ שבשדה&lt;br&gt;3) ועוד תי&#x27; המג&quot;א (שם) דאיכא השראת השכינה בחדר דשכיבה משא&quot;כ בביה&quot;כ&lt;br&gt;4) הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) חולק על המחבר וס&quot;ל דמחיצות מהני&lt;br&gt; 5) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) תי&#x27; דהרמב&quot;ם לשיטתו דס&quot;ל דלא מהני מחיצות אפי&#x27; בביה&quot;כ {ולפי&quot;ז נמצא לדידן דמהני מחיצות בביה&quot;כ, ה&quot;ה דמהני בשינה}"	סימן ג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהטלת מים סמוך להר הבית?	"אע&quot;פ דקיי&quot;ל דהעיקר תלוי בשכינה כהרמב&quot;ם, מודה הרמב&quot;ם מן הצופים ולפנים דצריך ליזהר שלא יהא כלפי הקודש אפי&#x27; בהטלת מי רגלים {וכ&quot;ש בהפנאה} (לבושי שרד), והקשה הגר&quot;א מנ&quot;ל להרמב&quot;ם הא, הרי קיי&quot;ל כר&quot;ע ולא כר&#x27; יוסי, אלא ס&quot;ל להגר&quot;א דאפי&#x27; חוץ לצופים אסור להטיל מים כלפי הקודש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן ג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביה&quot;כ סמוך לביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד?	"לא יהא כנגדו, אבל במחיצה המפסקת סגי {ולא סגי במחיצה דביה&quot;כ עצמה אם הוא מיוחד רק לביה&quot;כ דדינה כביה&quot;כ כדמבואר בסי&#x27; פ&quot;ג, ועי&#x27; בארה&quot;ח דמבואר דדין זה הוא רק מנהג חסידות ולא מדינא דבלאו הכי יש מחיצה של הבית הכנסת וע&quot;ש דמקיל במרחק ד&#x27; אמות, ולכאורה מכאן סמך שלא לבנות הבהכ&quot;ס כנגד הכותל מזרחי של הביהכ&quot;נ, וצ&quot;ע אם הביהכ&quot;ס בצד הביהכ&quot;נ} (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן ג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה צריך להתרחק כשמפנה 1) אצל גדר (שאינו רואהו) 2) בבקעה (שרואהו)?	"1) קיי&quot;ל כהרי&quot;ף והרא&quot;ש דמותר מיד אע&quot;פ ששומע העיטוש [דלא כרמב&quot;ם דס&quot;ל דצריך להרחיק עד שלא ישמע לו] 2) קיי&quot;ל כהרי&quot;ף והרא&quot;ש דסגי אם אינו רואה פירועו [בין מלפניו בין מלאחריו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] ואפי&#x27; אם רואה גופו, ואפי&#x27; אם שומע העיטוש [דקיי&quot;ל כעולא דהוא מארי דתלמודא טפי מאיסי בר נתן (ב&quot;י), וכן אשכחן סברא זו לקמן בב&quot;י סי&#x27; ע&#x27;], ולאפוקי מדעת רבינו ירוחם דס&quot;ל דסגי אם אינו שומע קולו אע&quot;פ שרואה פירועו"	סימן ג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור להשמיע קול עיטוש לאחרים?	"אין בו איסור משום צניעות אלא חרפה ובושה ומי שאינו מקפיד אינו מקפיד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) {ועי&#x27; חגיגה ה&#x27; ע&quot;א}"	סימן ג סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לנהוג כשהוא יושב?	"1) לא ישב במהרה&lt;br&gt;2) לא יאנס עצמו יותר מדאי [אלא ידחק מעט מעט ומותרות המוכנים ליציאה יצאו ולאותן שאינן מוכנים לא יועיל הדחיקות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)]"	סימן ג סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יד יקנח, ולמה?	ביד שמאל ולא ביד ימין מפני חמשה טעמים:&lt;br&gt;1) מפני שכותב בה דברי תורה&lt;br&gt;2) מפני שקושר בה תפילין [וביד שמאל אין מניחין תפילין אלא על זרוע של שמאל (לבושי שרד)]&lt;br&gt; 3) שקרובה לפה {כגון בשעת אכילה}&lt;br&gt;4) מפני שמראה בה טעמי תורה&lt;br&gt;5) דכתיב מימינו אש דת למו (רבא)	סימן ג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיטר יד?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דיקנח בשמאל דידיה דהוא ימין דעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {דיש בה ד&#x27; טעמים כנגד טעם אחד}"	סימן ג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כותב באחד ועושה רוב תשמישיו בשני?	"משמע מביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) דתלוי ברוב הטעמים, ובכה&quot;ג איכא תרי ותרי והפסוק דמימינו אש דת למו מכריע (וכ&quot;כ ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;). אכן, הביא הבכור שור דס&quot;ל דתלוי אם בפועל הוא מראה טעמי תורה וכותב דברי תורה {ונראה, למעשה דאין מראין טעמי תורה ואם כותב בשמאל נמצא שהוא תרי ותרי ואזיל בתר רוב העולם [ובפרט דרבא הוא הבתראה], ועוד סניף דאינו פשוט כ&quot;כ דקשירת תפיליו תלוי בכתיבה [ואע&quot;פ שהביה&quot;ל הביא הבכור שור, מ&quot;מ הערוה&quot;ש חולק עליו, ונראה שמסתברא כמו שכתבנו]}"	סימן ג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה?	"עי&#x27; שע&quot;ת (ס&quot;ק ט&#x27;) דהביא מח&#x27; בדבר {ונראה דתלוי לפי הטעמים, דיש לה טעם דקרובה לפה ופסוק דמימינו אש דת למו, ויש להסתפק בכתיבת דברי תורה. ונראה דאם הם שקולים, אזיל בתר רוב העולם ובפרט דיש בה גם טעמא דרבא דבתראה}"	סימן ג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באצבע אמה?	"איש לא יקנח בה משום התפילין (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) אם צריך לקנח באצבע אמה מותר [ואצבע אמה לא שייך באשה (הר&quot;ג מלצר שליט&quot;א בשם הגרי&quot;י פישר זצ&quot;ל)]"	סימן ג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמן הזה שמקנחין בנייר?	"כתב הגר&quot;ז (מהדורא בתרא סעי&#x27; ט&#x27;) דמותר לקנח בימין ע&quot;י שום דבר (וכ&quot;כ אשל אברהם מבוטשאטש), אכן הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ב) הביא מחמירים [וכ&quot;ת ראינו שבימי חז&quot;ל היו מקנחין באבנים ואפ&quot;ה אמרינן דצריך לקנח בשמאל, תי&#x27; הציץ אליעזר (ח&quot;ז סי&#x27; ב&#x27;) דכשקנחם באבנים הוצרכו אח&quot;כ לקנח באצבעם, משא&quot;כ כשמקנח בנייר]"	סימן ג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר תשמישים של טינוף ביד ימין?	"כתב הב&quot;י (סי&#x27; מ&quot;ג) דמותר לשפשף טיפות של מי רגלים ביד ימין, ועוד כתב אפיקי מגינים (ס&quot;ק י&quot;ח) דמותר להוציא זבל או צואה בימין, וא&quot;א מבוטשאטש מקיל כשרוחץ ידיו אח&quot;כ {ולכאורה כשמקנח תינוק יש מקום להחמיר לקנח בשמאל (ר&quot;ד פערל)}"	סימן ג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדין בקינוח 1) בחרס 2) בעשבים 3) בצרור שקנח בה חבירו 4) בנייר?	"1) אסור משום סכנה ומשום כישוף, ועכשיו דליכא כישוף מותר אם הוא חלק (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {וכן מצינו בבאה&quot;ט (יו&quot;ד סי&#x27; קע&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;) דליכא כישוף בזמנינו} 2) אסור משום שמחתכין הבשר ומשום כישוף, ועכשיו אע&quot;פ דליכא כישוף אסור משום שמחתכין הבשר (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) 3) אסור מפני תחתוניות, ומותר אם נתיבש או מקנח מצד אחר או קנח בו הוא עצמו (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) 4) נוהגין להקל אע&quot;פ ששולט בה אור (רמ&quot;א), ופי&#x27; בדרכ&quot;מ משום שומר פתאים ה&#x27;, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) ביאר דעת האגודה דכתב דדין זה אינו אלא בביה&quot;כ שבשדה משום דתלוי בכישוף ובזמן הזה ליכא כישוף"	סימן ג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קודם שיוצא מבית הכסא, מה יעשה?	"יבדוק שמקום שישב עליו יהיה נקי מטונפת (רע&quot;א בשם ספר חסידים, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) {ומבואר הטעם שמא יבוא פתאום, ונראה דה&quot;ה אם נמאס מחמתו, עי&#x27; חגיגה ה&#x27; ע&quot;א}"	סימן ג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשמפנה בלילה?	א&quot;צ להרחיק כמו ביום, אבל צריך לנהוג בצניעות כמו ביום לגלות טפח וטפחים (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)	סימן ג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפנות ברחוב?	"מותר אם אין שם שום אדם, אפי&#x27; עכו&quot;ם, וצריך ליזהר שלא יהא במקום הילוך בנ&quot;א משום בור ברה&quot;ר (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן ג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתין בפני בני אדם?	"מותר אפי&#x27; בפני אשה מפני סכנה [ועי&#x27; באג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ז אות ה&#x27;) דאם אפשר לילך למקום מחיצות שהוא צניעות טפי, עדיף]"	סימן ג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה להשתין בפני תינוק?	"אשה לא תעמוד להשתין נגד פניו של תינוק משום חציפותא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) [ואפי&#x27; אם אינה מגלה את עצמה (ספר פלאים תוספת שבת)] {ולכאורה תינוק שאין בו דעת מותר, וכמ&quot;ש המ&quot;ב בס&quot;ק ג&#x27;}"	סימן ג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך עצות, הרי קיי&quot;ל דמצוה לשפשף?	"תרצו תוס&#x27; (נדה י&quot;ג ע&quot;א) כיון דאיכא רוב נצוצות לא סגי בשפשוף (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג), ומ&quot;מ אם אתרמי שנפלו עליו נצוצות מצוה לשפשפם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן ג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יש מצוה לשפשף הנצוצות?	כדי שלא יהא נראה ככרות שפכה ויוציא לעז על בניו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)	סימן ג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליגע באמתו מעטרה ולמעלה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-e64fa29fa652a55947cdb3286c97a0f75759380e.jpg"">"	סימן ג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשוי?	"יש היתר בנשוי דיש לו פת בסלו [אם אשתו טהורה וגם מצוי אצלו ולא בדרך (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז] ודוקא כשהוא לצורך נקביו (שו&quot;ע אבה&quot;ע סי&#x27; כ&quot;ג סעי&#x27; ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), אבל המחבר הביא רבינו יונה דיש מדת חסידות לנשוי לקדש עצמו במותר לו [ויש ב&#x27; מהלכים בב&quot;י בדעת הטור], ומ&quot;מ במקום פחד שלא יפול אין להחמיר בנשוי כלל (ארה&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) [אע&quot;פ שכתב הב&quot;י דאין אנו בקיאין בביעתותא מ&quot;מ בנשוי אין להחמיר]"	סימן ג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליגע מעטרה ולמטה?	"יש היתר ליגע מעטרה ולמטה אפי&#x27; אם האבר בקישוי (ב&quot;י בשם מהר&quot;י אבוהב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), ודוקא להשתין ולא סתם (ביה&quot;ל ד&quot;ה לא) [וכתבו תוס&#x27; נדה (י&quot;ג ע&quot;א ד&quot;ה אוחז) דעדיין אסור לאחוז האמה בדוחק]"	סימן ג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסייע בביצים?	"היתר זה דומה להיתר דעטרה ולמטה דמותר כדי להשתין (שו&quot;ע, ביאור הגר&quot;א אבה&quot;ע סי&#x27; כ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן ג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטיבורו ולמטה?	"איתא בגמ&#x27; דרבי לא הכניס ידו מתחת לטיבוטו, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) ס&quot;ל כתוס&#x27; (נדה י&quot;ג ע&quot;א) דר&quot;ל מילתו, ורבותיה היה אע&quot;פ שהיה נשוי, אבל הט&quot;ז (יו&quot;ד סי&#x27; קפ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל כדעת הרמב&quot;ם (וכן משמע משו&quot;ע אבה&quot;ע סי&#x27; כ&quot;ג סעי&#x27; ד&#x27;) דהוא כפשוטו דרבי החמיר על עצמו מטיבורו ולמטה. [למעשה, יש מקום להחמיר מטיבורו ולמטה אבל כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) דאין להחמיר אלא על בשרו או על כתונת דק, אבל על בגדיו מותר, והעזר מקודש (אבה&quot;ע שם) מקיל אפי&#x27; בכתונת דק]"	סימן ג סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לענין חיכוך?	"זה חמור טפי ואסור מדינא אפי&#x27; לנשוי (שו&quot;ע), אבל יש היתר לכל אדם לחכך ע&quot;י בגד עב [אבל יש מפקפקין דאין אנו יודעים שיעורו {אבל פשוט דע&quot;י קיסם ליכא חשש כלל, ויש להסתפק ב-q-tip}] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט - ל&#x27;), ויש קולה מאשל אברהם (גליון) לנשוי לחכך מעטרה ולמטה {וה&quot;ה בביצים או מטיבורו ולמטה} בהפסק בגד, אכן העזר מקודש (אבה&quot;ע סי&#x27; כ&quot;ג) אינו מקיל לחכך אלא בבגד עב"	סימן ג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם צריך ליתן רפואה למטה מטיבורו?	במקום למטה מטיבורו, בביצים, או למטה מעטרה יש להקל בהפסק בגד וגם יתנה בנחת [דחיכוך אינו מותר אלא ע&quot;י בגד עב]. ואם הוא על האמה ממש צריך דוקא דבר קשה כגון ע&quot;י עט {ויל&quot;ע ב-q-tip}	סימן ג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה פסקינן בווסתות דחרדה מסלקת הדמים?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&#x27;&#x27;ק י&quot;ד) דווסתות דרבנן הקילו"	סימן ג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסרוק שער בית הערוה?	"לפי המג&quot;א שלמטה מטיבורו דרבי ר&quot;ל מקום מילתו בודאי מותר, אלא אפי&#x27; להט&quot;ז (ביו&quot;ד סי&#x27; קפ&quot;ב) דס&quot;ל כפשוטו י&quot;ל דמותר דהוי כבגד עב {וכגון שסורק ע&quot;י כלי ולא בידו} (ביה&quot;ל ד&quot;ה לא)"	סימן ג סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד רוחצים המקום ערוה?	"כתב הבאה&quot;ט (אבה&quot;ע סי&#x27; כ&quot;ג ס&quot;ק ה&#x27;) דמותר בהעברה בעלמא, ובלבד שאינו רואה ערותו {ויל&quot;ע אם המ&quot;ב נמי סבר כן, ועי&#x27; באוצר הפוסקים דהביא מחמירים}"	סימן ג סעיף טז		
